שיר מקורי ונוגע ללב על כאב, שכול ותקווה בארץ מוכת קרבות. "אדמה שכולה מדממת" היא זעקה של עם, של גן, ושל ילד.

דם באדמת הגן
אֲדָמָה שְׁכוּלָה מְדַמֶּמֶת
מִישׁוֹרִים מְלֵאִים בַּאֲבָק
שְׁמָמָה הַיָּשׁוּב רוֹדֶפֶת
נִכְנָעִים כְּבָר לְלֹא מַאֲבָק
יְלָדִים יְחֵפִים בָּרְחוֹבוֹת
פְּרָחִים אֲדֻמִּים רְמוּסִים
מַעְיָנוֹת מְלֵאִים בְּדִמְעוֹת
הַיָּם דָּהוּי, מָלֵא אֲבָנִים
הַשָּׁמַיִם מֵעַל אֲפוּרִים
הַשֶּׁמֶשׁ נוֹטֶפֶת בְּדָם
אֵין בְּכָל הָאֹפֶק חַיִּים
אֵין מִי שֶׁיִּקַּח נָקָם
זַעֲקַת הַיָּשׁוּב מַהְדֶּדֶת
כִּמְעַט וְנָדּוֹמָה מִזְּמָן
דִּמְעָה עַל הַלֶּחִי נוֹטֶפֶת
בּוֹדְדָה עַל אַדְמַת הַגַּן
וְעֵדֶן שֶׁנָּטַעְתָּ מִקֶּדֶם
הִפְקַדְתָּ אָדָם שֶׁיִּשְׁמוֹר
בִּקַּשְׁתָּ לְחַבֵּר הַכֹּל לְשָׁלֵם
לְהַפְרִיחַ אֶת הַר הַמּוֹר
אֶת הַגַּן הִשְׁקִינוּ
בְּדָם, לֹא בְּמַיִם
אֶת עֵדֶן שָׁמַרְנוּ
עִם אֵשׁ בָּעֵינַיִם
עַל אַדְמַת הַגַּן
יְלָדִים נִלְחָמִים
עִם שִׁיר יָשָׁן
מְאַבְּדִים הַחַיִּים
וּזְעָקָה אַחַת מַהְדֶּדֶת
הַאִם הַקָּרְבָּן הִתְקַבֵּל?
וּשְׁאֵלָה אַחַת נִשְׁאֶלֶת
הַאִם הַגַּן שׁוּב יִלְבֵּב?
אם השיר נגע בכם- אשמח שתשתפו או תגבו!